#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קעב. האם מותר לתת חמין לתוך צונן או צונן לתוך חמין ומדוע, ציין האם מדובר בכלי ראשון או
שני 1) בכוס 2) באמבטי 3)
בספל? "	"1) כוס הוי כלי שני. לב""ש נותן חמין
לתוך צונן אפילו מכלי ראשון, לרש""י משום דתתאה גבר. ולר""ת (בתוד""ה
נותן) משום שהצוננים של מטה מרובים ולכן אין מבשלים כלל את החמין
המועטים <sup>צב</sup>, ואין נותנים צונן בתוך חמין לרש""י משום דתתאה גבר
ולתוס' דגזרי ב""ש כלי שני אטו כלי ראשון שבו החמין של מטה מרובים ומתערבים בהם הצוננים המועטים ומתבשלים.
לב""ה מותר גם לתת צונן בתוך חמין דאינם לרחיצה אלא לשתיה ואינו רוצה ברתיחתם ועוד דכלי שני אינו מבשל
 <sup>צג</sup>. לדעת רב יוסף ר' שמעון בן מנסיא אוסר, דס""ל דלא
נחלקו ב""ש וב""ה בדבר זה.<br>2) אמבטי לרש""י הוא כלי
ראשון <sup>צד</sup> ולתוס'
(ד""ה אבל) הוא כלי שני <sup>צה</sup>, צונן לתוך חמין אסור, לרש""י כי זה
כלי ראשון ותתאה גבר ולתוס' משום שחמים הרבה ואיכא למיגזר דהרואה אותם חמים כל כך סבור שהוא כלי
ראשון <sup>צו</sup>. חמין
לתוך צונן לת""ק מותר ולדעת אביי ר' שמעון בן מנסיא אוסר.<br>3) ספל הוי כלי שני. רב יוסף
סבר שדינו כאמבטי, לרש""י אע""ג דכלי שני הוא הואיל ולאו לשתיה אלא לרחיצה אסירי דניחא ליה שיחמו הרבה
וגזרינן, וכ""ש לתוס' הסוברים שגם אמבטי הוא כלי שני. וא""ל אביי דר' חייא תני דאינו כאמבטי ונותן בין
חמין לתוך צונן ובין צונן לתוך חמין <sup>צז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צב.  לרשב""א ולר""ן
אין חילוק בין מרובים למועטים ופירשו שהחמין מתקררים בעירוים ומתערבים ממש בתוך הצונן ואין בהם כח לבשל
אפילו בבאים מכלי ראשון.
<br>צג.  ולא גזרו אטו כלי
ראשון, ר""ן.
<br>צד.  וכן דעת
הר""ן.
<br>צה.  וכן דעת הגאונים
הרמב""ם והרשב""א.
<br>צו.  והרשב""א כתב
שיתבשלו, ואע""פ שהוא כלי שני ובעלמא אינו מבשל, הכא שאני לפי שדרכם לחממם יותר מדאי.
<br>צז.  דאינו בא אלא לידי הפשר
ואפי' היו מים שהיד סולדת בהם לאחר שנתערבו צונן לתוכם אינו מחמת שהצוננים שבו להיות יד סולדת אלא מחמת
הראשונים שלא נצטננו, הרשב""א.</span>"	שבת מב. ותוס' 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קעג.
האם מותר לתת בכלי ראשון שאינו על האש או בכלי שני
1) תבלין 2) מלח? "	"1) בכלי ראשון לת""ק אסור ולר' יהודה מותר חוץ מדבר
שיש בו חומץ או ציר. בכלי שני לכו""ע מותר.<br>2) רב יוסף סבר שבכלי ראשון
אסור ובכלי שני מותר. לרב נחמן מותר אפילו בכלי ראשון. לאביי בדעת ר' חייא בל""ק אסור אפילו בכלי שני
ולל""ב מותר אפילו בכלי ראשון. ופסק רבינו שמואל (בתוד""ה והיינו)
שמותר לתת מלח בתבשיל אפילו בכלי ראשון שהעבירו מן האור והמחמיר שלא ליתן מלח בכלי שני
כל זמן שהיד סולדת בו תבוא עליו ברכה."	"שבת מב:
ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קעד. 1) לרבה שהצלה שאינה מצויה לא
התירו מדוע קבלת השמן חשיבא לא מצויה 2) לר' יצחק שאין כלי ניטל אלא לדבר הניטל מדוע נותנים כלי תחת הדלף בשבת?
"	"1) רש""י (ד""ה
שאינה) פירש משום שטפטוף השמן לא שכיח. והתוס' (ד""ה שאינה) פירשו דחשיב הצלה שאינה מצויה לפי שרגילים לעולם
לתת כלי תחת הנר מבעוד יום.<br>2) הגמ' תירצה דמיירי בצריך
למקומו. וכתבו התוס' (ד""ה ושני) שבמס' ביצה תירצו
דמיירי בדלף הראוי."	שבת מב: - מג. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעה. מדוע אין נותנים כלי תחת תרנגולת לקבל ביצתה? 	"לרבה בדעת רב חסדא שלא
התירו בהצלה שאינה מצויה, לרש""י לטלטל כלי לצורך דבר שאינו ניטל ולריב""א (בתוד""ה הצלה) לטרוח אפילו לצורך דבר הניטל <sup>צח</sup>. לרב יוסף בדעת רב חסדא
משום דמבטל כלי מהיכנו דאסור משום דמיחזי כבונה או כסותר. לר' יצחק משום דאין כלי ניטל אלא לדבר הניטל.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צח.  ולרמב""ן חששו
שמתוך שאדם בהול על ממונו יביא כלי דרך רה""ר, רשב""א.</span>"	שבת מב: - מג. ותוס'		
